פסק-דין בתיק עת"מ 29280-12-12

1.         העותר, יליד 1984, הסתנן לשטח ישראל דרך גבול מצרים ביום 13.8.2011, נעצר על ידי כוחות צה"ל והזדהה בפניהם כנתין אריתריאה.

            לאחר ראיון ותחקור שנערכו לו על ידי רשות ההגירה - קבעה הרשות ביום 11.8.2011 כי הוא איננו ארתריאי אלא נתין אתיופיה - ובו ביום הוצא צו כנגדו צו גירוש מישראל וצו משמורת.

            ביום 15.8.11 הוא הובא בפני ביה"ד לביקורת משמורת, שב וטען כי הינו אריתריאי ולא אתיופי, כי הסתנן לישראל "על מנת לעבוד בה" וכי הוא אינו מוכן לשוב לאתיופיה. ביה"ד אישר החזקתו במשמורת.

            בדיון הביקורת הנוסף בפני ביה"ד, ביום 25.1.11, שב וטען העותר כי הוא אריתריאי וכי הגיעו לידיו מסמכים שיכולים לאשר זאת.

            ביה"ד אישר המשך החזקתו במשמורת והוסיף והורה לרשות לבחון טענות העותר והמסמכים להם הוא טוען לעניין נתינותו.

            ב- 15.2.12 נערך לו ראיון נוסף בפני הרשות. הוא הציג בפני המתחקרים תעודה שלטענתו הינה תעודת זהות של אמו - אולם התברר כי המדובר בכתב בקשה מיום 22.5.11 לקבלת מקלט בסודן הנושאת תמונת אישה שלטענת העותר היא אמו. הוא נשאל אם בידו מסמכים נוספים השיב בשלילה, ושב וסירב להיות מגורש לאתיופיה.

            הרשות חיוותה דעתה כי אין במסמך הנ"ל כדי לשנות ממסקנתה המקורית בדבר היות העותר אתיופי.

            עניינו שב ועלה מדי פעם בביה"ד למשמורת - וזה שב ואישר את המשך החזקתו במשמורת.

2.         ביום 24.9.12 הגיש העותר דנן עתירה לבית משפט זה בעת"מ 49429-09-12 (להלן - "העתירה הראשונה") ובה עתר לביטול ההחלטה בדבר היותו אתיופי (ולא אריתראי כטענתו) וכפועל יוצא מכך - לביטול צו ההרחקה וצו המשמורת.

            בעקבות בקשת המשיבה בעתירה הנ"ל הסכימו הצדדים כי ייערך לו ראיון זיהוי נוסף ומועד הדיון בעתירה (הראשונה) נדחה ליום 1.1.12 - עד לאחר עריכת הראיון.

            בתום הראיון (מיום 22.10.12) והבדיקה הנוספת נערך על ידי הרשות (ביום 31.10.12) דו"ח הערכה נוסף בעניינו. ממצאי דו"ח זה (נספח "ו" לתגובת המשיבה) היו כדלהלן:

            א.         העותר לא הצליח להוכיח כי נולד באריתריאה.

            ב.         העותר טוען כי כלל לא היה באריתריאה מאז גיל 5 ולדבריו רוב חייו עברו עליו

                        בסודן - שם גם למד.

ג.          העותר לא יכול לבסס כל קשר לאריתריאה. לדבריו יש לו שם דודים, אולם אין לו קשר עם בני משפחתו והוא אינו יכול ליצור עמם קשר.

ד.         העותר ידע לתאר את אזור מגוריו הנטען בסודן.

            לאור זאת - סיכום דו"ח ההערכה הנ"ל היה כדלהלן:

"לאור המקובץ לעיל - ניתן לקבוע כי המוחזק (העותר) לא הרים את הנטל הראייתי, אף ברמה המינימלית, להוכיח טענתו כי הוא אריתריאי.

המוחזק אישש טענתו כי שהה מספר שנים בסודן".